"'במסגרת עבודתי בתוכנית "לגדול בריא

 אני פוגשת, מידי שבוע, מאות ילדי גנים (במסגרות פרטיות ומסגרות עירוניות) להם אני זוכה להעביר מגוון תכנים בנושאי בריאות. בעמוד זה אנכי, יחד עם בועז בינימיני מייסד ומנכ"ל התוכנית, נשתף אתכם בהמלצות שלנו ובתובנות שלנו, בכל הנוגע לחינוך ילדינו לאורח חיים בריא


ספר - "האריה שאהב תות"/תרצה אתר - קריאה ביקורתית:

בסיפור האריה רוצה תות. התות, הבריא והמומלץ לאכילה בכל בית, מייצג בסיפור שלנו מזון "חוץ", שאין בבית/ ביער בו האריה גר .

נקודה למחשבה:  הילד שקורא את הסיפור, עלול להבין שהתות, הבריא, הוא אוכל "אסור" או לחילופין אם יבין את כוונת הסופרת, הוא עלול להבין שיש "מאכלים אסורים" - שפה של אוכל ש"מותר" לאכול ואוכל ש"אסור" לאכול היא שפה בעייתית, רצוי להשתמש בשפה של "בריא מאוד" ו"בריא פחות" או "לא בריא" והילד יבחר ממה הוא אוכל וכמה הוא אוכל. שפת "אסור" ו"מותר" יוצרת הפחדה והתעסקות יתר אובססיבית באכילה.  "הפרי האסור הוא הנחשק ביותר" (לא אשכח משפט של אחד מלקוחותי: "ברגע שאסרו עלי לאכול מלח, התחלתי לאהוב מלח") . רצוי שנעביר מסר של הנאה מאכילה ואכילה מושכלת ולא אכילה מפוחדת.(ילד שאוכל שוקולד או חטיף שאין בביתו, לא צריך לחוש אשמה).

אחרי שהאריה אוכל מהתות (אוכל הרבה) הוא אומר על התות "פויה" ו"זו היתה טעות" .

נקודה למחשבה: ראוי היה שהאריה יבין שאכל יותר מידי (ולא משנה ממה) ולכן המסר הוא  - לא להגזים בכמויות. בוודאי לא לומר שהאוכל הוא "מגעיל" ולגרום לילד/אריה לחוש אשמה על שאכל יותר מידי. אנחנו צריכים להעביר מסר של הקשבה לבטן כי "הבטן יודעת לאותת לנו מתי היא מלאה".

סוף הסיפור - "ומאז הוא אוכל רק מה שאמא שלו מכינה ולא רוצה דברים שאין ושרק לילדים אחרים יש"
נקודה למחשבה: מהו המסר שעלול לעבור? סקרנות וגיוון אינה נחוצה ושיש לדבוק אך ורק באוכל של אימא. ומה יקרה אם נאכל אוכל שהוא לא של אימא?בפועל הילדים שלנו אוכלים בגן, אצל חברים, אצל הסבתות ובאירועים שונים.. בכדי לעודד את ילדינו לבחירות תזונתיות בריאות אנחנו צריכים לאפשר להם חופש בחירה מחוץ לבית - לעודד את הצורך שלהם בגיוון, מבלי שיחושו אשמה על התנסות בטעמים חדשים...